ההיסטריה סביב המשט שבאה לידי ביטוי בתקשורת עם הגעתם של קומץ "פעילי ומחררי מלחמה" – עוברת את גבול ההיגיון והטעם הטוב התקשורתי פוליטי.
נראה לי – שמספר השוטרים יעלה על מספר המפגינים הצבועים לשמחת ליבם של יקירי השמאל הקיצוני הישראלי.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
"צבועי העולם התאחדו" – ובאו להפגין בישראל בים וביבשה. כמובן שכל אותם "פעילי שלום", מזויפים, לא יבקרו או ישוטו לסוריה, ללוב, לפליטים בתורכיה. לא יפגינו נגד רצח שיטתי באוכלוסיה אזרחית, אבל יקריבו עצמם במשט ימי עבור עזה ובנותיה – שעוברת מהפך כלכלי וסימני פריחה בבניה ובתעשייה
אותה עזה המסכנה – שיש לה יציאה חופשית למצרים מעל הקרקע ומנהרות לעשרות מתחת לקרקע, שלא סובלת ממחסור במוצרי יסוד ואפילו פינוקים כמו יבוא מכוניות ומכשירי חשמל.
אותה עזה שהאו"ם קבע בדו"ח שלו שהסגר הימי עליה הוא חוקי – חיה ונושמת טוב יותר מהמצב בהרבה ארצות ערב שסביבנו, ובוודאי מאלה שבמחנות הפליטים בלבנון, ירדן וסוריה.
התקשורת בישראל משחקת לידי שונאיה ומשמיציה
ממשלת ישראל החליטה בצדק, כפי שמדינה ריבונית חייבת, כי לא תסכים לתת במה חופשית לפרובוקציה מתוכננת נגדה, גם אם היא במסווה אירוני של שוחרי או פעילי שלום מזוייפים ותעשה הכנות למנוע זאת.
אבל מכאן ועד לפאניקה הבאה לידי ביטוי בתקשורת המרחק רב. יש הבדל בין סיקור ודיווח – לבין ניפוח האירוע.
כבר מספר ימים, כל שעה, בכל הרשתות מדווחים על הכנות, התארגנות, ראיונות ויכוחים בעד ונגד. דיווחים של אלפי שוטרים, מאות במדים בלי מדים, בקיצור יותר שוטרים מאשר מפגינים.
לפעילים במשט האווירי – חסרות כמה תמונות לפרסום בעולם ולכן יגיעו כמה עשרות, יצטלמו, יניפו שלטים, חלקם יסמנו V בידיים ויצטלמו כשהם מובלים ע"י שוטרים למעצר או חזרה למטוסים.
מעשית, אין להם צורך לבוא – העבודה עבורם בתקשורת וביחסי ציבור כבר נעשתה ע"י ישראל בגיבוי העיתונאים הזרים, וכפי שאמרתי חסרות כמה תמונות רקע, אותן יקבלו באדיבות הטלויזיה והעיתונאים הרבים.
אבל מה לנו כי נלין עליהם – כאשר מתוכינו יש יותר קיצוניים ומסוכנים מהם, המסתובבים באוניברסיטאות, באקדמיה ובחו"ל ומוציאים שם ישראל לרעה בעולם.
רציתי ברוח ספורטיבית ומבודחת קמעה להרכיב נבחרת מתוך כל קיצוני השמאל שלנו – ולא הצלחתי, מהטעם הפשוט כולם משחקים באותה עמדה – קיצוני שמאלי.
קחו למשל את הכוכב התורן פרופ' ג'ד נאמן – (איש אקדמיה, מהשמאל הקיצוני, מעולם הקולנוע), שהצהיר בחגיגיות שהפתרון בישראל הוא "מלחמת אחים בין השמאל למתנחלים הקיצוניים".
יתירה מכך – הוא כינה המתנחלים – פשיסטים שיש להלחם איתם באמצעות מלחמת אחים.
אני מניח – שלתיאוריה ההזויה והמסוכנת הזו, יש תומכים לא מעטים בשמאל.
אז לדעתי – אם לבחור בין מתנחלים קיצוניים, לבין שמאלנים קיצוניים – נוסח הקומוניזם של סטאלין, של אלבניה, קובה, סין – המתנחלים נראים "כמלאכי שרת" לידם, גם אם מנסים להדביק להם שמץ של פשיזם. ההבדל בין המתנחלים ואפילו הפרועים שביניהם, עדיפים על מנהלי "הגולאגים" ברוסיה הקומוניסטית ובוודאי בשמאלנים ששלחו מיליונים למחנות ריכוז פוליטיים, עוד בטרם עשו זאת הנאצים.
הפתרון, אם כן, איננו מלחמת אזרחים – שבה השמאל המתון והקיצוני יכול להיות מובס ומפורק, אלא הוקעתם של אומנים ואקדמאים, נוסח פרופ' ג'ד נאמן, מרצים קיצונים מאוניברסיטת בן-גוריון, מרצים באוניברסיטת חיפה – שמתנגדים להשמעת ההמנון הלאומי בסיום הלימודים וכל תומכיהם וגרורותיהם במכללות ואוניברסיטאות בארץ.
כתבתי על כך בעבר – ואני חוזר, אזרח ישראלי הפועל בארץ או בחו"ל להסתה, המרדה, פגיעה במוסדות השלטון ומנהיגיה – יש לנהוג בו ביד קשה, כולל משפטים, מעצרים ובמקרים חריגים וקיצוניים – שלילת אזרחות. זה כולל גם ח"כים ערביים ויהודים אם ימצאו כאלה.
אירועי המשט הימי והאווירי – הם קדימון לספטמבר. יש להיערך בהקדם, אך לא להיכנס ללחץ, לא להיבהל ובוודאי לא לתת חומר לפאניקה תקשורתית, שהיא לא בריאה ולא מביאה תוצאות טובות.
עדיין לא הבנתי, מה ההיגיון – לדווח כל שעה, במשך 3-4 ימים רצופים על המשט האווירי, הימי, ההכנות ומספר השוטרים, אלפים, מאות, גלויים, סמויים וכו' ובמקביל לדרוש התנהגות רגילה בנתב"ג והסבר פניך לתייר.
אנחנו עם היסטרי, עם היסטוריה גלותית – שעדיין לא עזבה אותנו. במקום להתנהג כעם חופשי בארצו, בוטח, לא מפחד, לא נכנע ולא מתרגש מביקורת בינלאומית.
הגיעה העת לנסות פן זה בחיי המדינה!
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
